כמו מסע שמתחיל.. כל פעם מחדש.. אתה נדחף נדחק.. מעין לחץ.. אתה עיוור. די מסומם... החיים דוחפים אותך לתוך השימשה. אתה מנסה להציץ לתפוס במבט. אולי איזה רגל איזה פס של עור חשוף. הלבן החלבי המריר מתוק של זכרונות החרמנות. שמוצבים להם בתודעה נו מטר וור וי גו. אני מניח שבכל זאת יש מתי מעט.. שניצלו. שהם א-מיניים. הם לא באטרף הזה ... שבסופו של דבר כמעט ולא פוסח על אף אחד.. טרנס סקסואלים וסיבירים... זה משהו שהוא ראשוני מיידי שהוא פשוט הכוח הזה בקצות האצבעות האפשרות הגדולה לא משנה מה. לא משנה איפה. וגם לא מתי, תמיד איזה חזה מושלם שעובר מולי מתנדנד לקראתי תמיד יפייט עלי כמו שלושה תופים. יש איזו אשליה הפוכה בעיניין שאיננו יכולים איכשהו להתחמק מזה... לעקוף להערים עליו קוראים לזה יצר מלבישים לו שמלות של טומאה... של יצר הרע של שטן ואשמדאי... אבל זה כמו נהר של זיקה של זרימה של אנרגיה של חיבור ואהבה.. שאתה רק רוצה לצאת ולשוט איתו. לעלות על הרפסודה אם יורשה לי. אם זה בסדר מבחינתך. אגב יש לך עיניים מקסימות. והן נפערות עכשיו מספיק גדול כדי שניפול שנינו בתוכן..
אז זה בא ועוטף ומושך אותך ודוחף אותך רק להושיט את היד.. לקטוף את הפרי.. או למצוא איזה נתיב איזה שביל.. הקשבה : אני יכול להגיד לך משהו? אני רק רוצה לדבר. לא זה לא שאת לא מושכת אותי.. אני .. את יודעת מה בואי נשב כך סתם רגע.. נסתכל על השמש... על הים. רגע. אני רגע אחד בעצם רוצה לשבת כך סתם. לא לרוץ לא לעמוד. לרגע אני רוצה לעצור. את השטף לעצור אותי אפילו לא לעצור רק להעמיד אותי לרגע פה. לא בעצם לעצור אותי להפסיק את עצמי או בעצם את הזרם הזה ששוטף אותי בעצם לאפשר לי לאפשר לי להיות לרגע. גם כבר לא זה אלא להיות. כלומר לשתף פעולה כלומר להיות חלק מהזרם.
לזרום או יותר נכון להתקדם. להיות זה שהולך. זה שמתקדם.זה לא כל כך פשוט.. כי זה לא הולך ככה. זה מתחיל אחרת אתה מתחיל קודם כל כמו כולם לאן שכולם הולכים אי אפשר לעצור את זה גם לא צריך בעצם אתה לא ממש רוצה לעצור את זה אתה רוצה ללכת אתה רוצה להתקדם הלאה יותר רחוק וגבוה.. אתה רואה שלא זה מה שכולם עושים. הם בכללל תקועים אחד בשני. מוצצים וחונקים חוסמים ולא מאפשרים. כך שהתנועה אם נעשית היא החוצה הלאה מהמקום הזה שבו אני נאכל. שבו אני לא מתוגמל לא נחשב. יש כאן משהו שהוא מעבר אין לנו זמן עכשיו בשביל זה. מה זה הזה הזה? מה זה שאין לנו זמן בשבילו - במילה אחת - בלבולי מוח. כלומר בעצם כל מה שדורש ממני לחשוב. והאמת גם אין לי כוח. וזה אותי כבר מתמיה למה זה תמיד הכוח שחסר... למה לא המוח למשל.. למה לא אומרים אין לי מוח. בעצם אומרים אין לי מוח בשביל הבילבולים שלך. קוראים .לזה - חופר. בעצם בחברה שלנו מישהו ששואל את עצמו ואת הסביבה שלו שאלות.. שמביא נגיד כך ספקות תהיות בדיקות וחקירות ששואל את עצמו שבודק את עצמו.. ומנסה בעצם למצוא את עצמו ואיזה שביל שהוא קוהרנטי שיש בו היגיון ושכל ישר... הוא בעצם נידון להרגשת ניכור גיחוך חוסר סבלנות... וכדומה מצד הסביבה, המיידית..
היכולת האישית הנדחפת המתועלת על-ידי הכוחות האנושיים כפי שהם. בכל רגע נתון כאשר ההליכה הזאת
מתבררת כהליכה קולקטיבית לתהום. שאתה לא רק לא יכול לעצור אלא גם לא צריך. אני חוזר לתמונה הראשונה. הריצה הזאת הנהייה הזאת כמו של עדר בופאלואים השועט אל המים. כל העדר כולו כמעט כאמור מלבד יוצאים מן הכלל שועטים להם ללא אפשרות לעצור לתוך הזכוכיות הללו של החיבה לכאורה ואהבה לכאורה וקשר ומין זמין ואיזה משהו שכאמור נמצא שם בחוץ ההרפתקה הגדולה התגליות הנעלמות המסעות אל העמקים הנעלמים גדודים של המונים שיוצאים לגלות את העולם שכולו בסופו של דבר נמצא בין חלצייה של אישה זו או אחרת ואו לחילופין של גבר.. ו/או כל מה שבא...
וזה גם בסופו של דבר לא משנה אם זה הפרס האוולטימטיבי הכבוד הנעלה או האחוריים של הישות שאליה אנחנו משתוקקים שניהם ו/או כולם כהכללה מרכזת של אשליות. איזה רוחות רפאים הייתי קורא להם כך איזו התאבכות הקיימת כעמוד עננן או אש כדי להוליכנו. לאן ? אלינו. בסופו של דבר אבל זה כבר לא פשוט. זה ההיפך מפשוט זה ההיפך ממה שמקובל והרור ומובן מאליו..זו נקודת האל-חזור.אנחנו פה בצנטריפוגה הזו שמפרקת אותנו ולמרכיבים הבסיסיים אך יכולה לאפשר לבנות מחדש.וזו הנקודה הזו של לעזוב להניח ולוותר על הרגיל המובן מאליו הרגיל ל והידוע. אנחנו נעזבים לנפשנו, עיל-מנת שנצליח לעשות את החיבור את הקפיצה הקוונטית. והאפשרות היא המוטלת לרגלינו. להיות או לא להיות. כששתיהן בחירות קשות. אך אחת מהן היא החייים. ולא נאמר לנו להחור את הטוב. נאמר סור מרע נאמר עשה טוב. טך לגבי הבחירה נאמר - ובחרת בחיים. לא בטוב לא ברע .
והחיים- חיים.
אבל תבחר בהם.
והבחירה שלי בחיים.
היא בחירה של בריאה בסופו של דבר שבא אני יוצר את החיים או את הטוב.
הבחירה היא בחירה של בריאה. הבחירה היא לברוא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה